הזמן שלי להחזיר לעצמי את עצמי
כששאלו אותי השבוע 'מה זה ניה בשבילך?', התשובה יצאה לי מהבטן עוד לפני שהספקתי לחשוב. ניה בשבילי היא הדרך חזרה הביתה, אל תוך הגוף שלי.
במשך שנים התרגלתי לזוז 'כי צריך' – בחדר הכושר, בריצות, במטלות היום-יום. הכל היה סביב מטרה, סביב תוצאה, סביב איך זה נראה מבחוץ. ב-NiaSoul למדתי פעם ראשונה להרגיש איך זה נראה מבפנים.
השבוע בשיעור, כשרקדנו יחפות על הרצפה, הרגשתי פתאום את העוצמה שבשקט. גיליתי שאני לא צריכה להיות מושלמת כדי להיות מלאה. יש רגעים בריקוד שאני מרגישה כמו לוחמת – חזקה, יציבה וממוקדת, ורגעים שאני מרגישה רכה וזורמת כמו מים. וזה היופי: הסטודיו הוא המקום היחיד שבו מותר לי להיות הכל מהכל.
השינוי האמיתי קרה כשיצאתי מהשיעור. פתאום שמתי לב שאני הולכת זקוף יותר ברחוב, שאני נושמת עמוק יותר כשיש לחץ, ובעיקר – שאני מקשיבה למה שהגוף שלי מבקש ממני, ולא רק למה שהראש דורש.
אני מזמינה כל אחת שמרגישה שהיא קצת 'איבדה קשר' עם עצמה בתוך מרוץ החיים, פשוט לחלוץ נעליים ולבוא. לא צריך לדעת לרקוד, צריך רק להסכים להרגיש. זה לא עוד חוג, זה המפגש הכי חשוב שיש לי בלו"ז – המפגש שלי עם עצמי.
